מדד מסת גוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המונח "BMI" מפנה לכאן. לערך העוסק בחברת התעופה הבריטית BMI, ראו BMI (חברת תעופה).
טבלת BMI

מדד מסת הגוף (מדמ"ג; באנגלית: Body Mass Index‏ – BMI) הוא מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל או בתת־משקל. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובהמטרים) והמשקל (בק"ג).

BMI הומצא במאה ה-19 על ידי המתמטיקאי והסטטיסטיקאי הבלגי אדולף קטלה, במהלך קורס על פיזיולוגיה שהעביר באוניברסיטה. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוא אומץ כתקן רפואי למדידת השמנה.

בשנות ה-90 נקבע מדד מסת הגוף כתקן הבינלאומי בתחום, שגם ארגון הבריאות העולמי (WHO) משתמש בו. כיום הוא משמש כמדד המרכזי והפופולרי ביותר לחישוב השמנה, בו רופאים נעזרים כדי לזהות אנשים הסובלים מעודף משקל או מתת-משקל.

חישוב המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסחה לחישוב ה-BMI היא: , כלומר משקל (בק"ג) חלקי ריבוע הגובה (במטרים).

BMI בין 18.5 ל-25 נחשב למשקל תקין. BMI מעל 25 נחשב למשקל עודף. BMI מתחת 18.5 נחשב לתת-משקל.

דוגמה: אם אדם שוקל 90 ק"ג, וגובהו 1.95 מטרים, חישוב BMI שלו יהיה כלהלן:

לכן, על פי מדד ה-BMI שלו, 23.7, המשקל של אדם זה תקין.

דוגמאות לערכי BMI
גובה (מטרים)/ משקל (קילוגרמים) 35 40 45 50 55 60 65 70 75
1.50 15.5 17.7 20 22.2 24.4 26.6 28.8 31.1 33.3
1.60 13.6 15.6 17.5 19.5 21.4 23.4 25.3 27.3 29.2
1.70 12.1 13.8 15.5 17.3 19 20.7 22.4 24.2 25.9

פירוש ערכי BMI[עריכת קוד מקור | עריכה]

BMI דירוג דרגת סיכון לחלות במחלות
עד 18.5 תת משקל סיכון לתת-תזונה
18.5 – 25 משקל תקין סיכון נמוך באופן יחסי
25 – 29.9 משקל עודף מוגבר כאשר יש מחלות רקע נלוות
30.0 – 34.9 השמנה דרגה I בינוני
35.0 – 39.9 השמנה דרגה II חמור
40 ומעלה השמנה דרגה III חמור מאוד

ערכי BMI הגבוהים מ-40 מגדירים השמנת יתר חולנית. קיימים סיווגי משנה לא אחידים לקבוצת הערכים שמעל ל-40.

BMI לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למבוגרים, גם בילדים נמדדת ההשמנה, בדרך כלל, באמצעות מדד מסת הגוף (BMI). עם זאת, בניגוד לתוצאות BMI למבוגרים בהן כל תוצאה נכנסת לטווחים שנקבעו מראש, בילדים ובמתבגרים עודף משקל מוגדר כ- BMI מעל אחוזון 85 לגיל ולמין. ילד שמן מוגדר ככזה שה-BMI שלו מעל האחוזון ה-95, ותת משקל מוגדר כ-BMI מתחת לאחוזון 5 לגיל ולמין.[1]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיסרון של מדד זה הוא שהוא מתייחס אך ורק לגובה ולא לוקח בחשבון את רוחב שלד האדם כמו כן חוסר ההתייחסות לפיזור השומן בגוף וחוסר ההפרדה בין מרכיבי הגוף השונים - שומן ושריר.

לדוגמה, אנשים המתאמנים בחדר כושר ומפתחים רקמת שריר מאסיבית, במקום רקמות שומן, עדיין ישקלו יותר (תא שריר כבד מתא שומן). במקרה זה, למשל, גם אם יופחתו משמעותית אחוזי השומן בגופם, הם עשויים להישאר באותו אחוזון BMI מבלי ששינוי גופני זה יבוא לידי ביטוי.

דוגמה מוכרת לאי דיוק מדד ה-BMI הוא מייקל ג'ורדן, אשר בשיא כושרו הגופני היה בעל ערכי מדד BMI של 27-29[2] המוגדרים כמשקל יתר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדד מסת גוף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Centers for Disease Control and Prevention, Defining Childhood Obesity
  2. ^ Kathleen M. Zelman, MPH, RD, LD, Reviewed by Louise Chang, MD, How Accurate Is Body Mass Index, or BMI?, באתר WebMD, ‏12 בפברואר 2008 אנגלית)


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.